כנסי איילת השחר במושבים על המצוות התלויות בארץ

הצלחה גדולה ל'כנסי איילת השחר' ביישובים הרבים תחת הכותרת: הכנה לראש-השנה ומצוות התלויות בארץ. ארגון 'איילת השחר' ארגן למעלה מעשרה כנסים בערב הימים הנוראים בשיתוף הרב הגאון משה מנדלסון שליט"א, רב המושב קוממיות, לקראת הימים הנוראים עם דגש על נושא 'מצוות התלויות בארץ' לחקלאים.

"החקלאים הרבים שמעו את ההלכות השייכות לארץ ישראל, למצוות התלויות בארץ גילו נכונות והיענות מדהימה". מספר הרב רפאל קרסניצקי מרכז פעילות 'מצות התלויות בארץ' בארגון 'איילת השחר'. "היינו ביישובי נגה וגפן, הרב מנדלסון ואנחנו מסרנו שם שיעורים בנושא, מיד אחרי השיעור נדהמנו לראות תור של חקלאים שמבקשים לארגן חברותות שילמדו איתם את ההלכות החשובות האלו",

את הארגון מלווה כאמור הרב מנדלסון, מהמומחים הגדולים בארץ למצוות השמיטה והארץ, בנו של הרב מנחם מנדלסון זצ"ל מהפעילים והמומחים הגדולים לנושא זה.

איך הכרתם את הרב מנדלסון?

"הקשר בינינו החל עוד מזמנו של האב הדגול הרב מנחם זצ"ל. הרב לא שם ליבו לכל מפריע או מעכב, והיה מגויס כולו לנושא הזה. הוא היה מסוגל לנסוע לכפר מרוחק גם אם היה יודע שיהיה שם חקלאי אחד שיבא להקשיב לשיעור... הרב שמע על פרויקט 'חברותא' שלנו, ופנה לרב שלמה רענן שליט"א יו"ר הארגון בבקשה שהארגון ייתן יחס מיוחד לחקלאים. ואמנם יש לנו קבוצה של עשרות אברכים שהוכשרה במיוחד לכך והם לומדים עם החקלאים את המצוות התלויות בארץ. כעת אנו ממשיכים עם בנו של הרב וכך גם עם הבנים האחרים, זוהי משפחה שמגויסת כולה לנושא הזה כמו למשל האח הרב אביגדור ושאר המשפחה".

הם לומדים עוד דברים?

"כן, הפעילות מסתעפת. כך למשל התחלנו באחרונה הלכות שבת, ויש תגובות מופלאות. שמענו על חקלאים רבים שהחלו לשמור שבת, או להקפיד על אי נסיעה בשבת. הליכה לבית כנסת,קידוש, הבדלה וכן הלאה.

"הרצון שלהם נפלא. באחד הכנסים שעשינו דיבר אחד הרבנים על נושא המצוות, והחקלאים שכל כך התעניינו החלו לשוחח ולדבר עם הרבנים, ספרים נפתחו, הדיון ההלכתי התלהט, ומכנס הפך המקום לשיעור לכל דבר"..

הכנסים נערכו במושבים רבים ביניהם ברוש, ישרש, שובה, פורת, גפן נגה, איתן, מלאה ועוד. הרב קרסניצקי מספר כי מלבד הכנסים הם מגיעים ליישובים גם במהלך השנה: "אנחנו פונים לרב היישוב מציעים לו, והוא אומר לפעמים: בדיוק היום יש אזכרה בכתובת זו וזו, יהיו שם יהודים רבים שישמחו לשמוע בנושא, אנחנו מגיעים ומשוחחים איתם".

עד כמה ההלכות של מצוות התלויות בארץ לא מוכרות?

"לצערנו רבים לא מכירים את ההלכות הללו, ולאו דווקא אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות. למשל הלכות כלאיים, כמה אנשים יודעים שיש פירות רבים שההרכבה שלהם נעשתה באיסור. למשל: אבטיח, אגס, דלעת, אפרסקים מסוגים שונים. את הפירות הללו מותר לאכול, אך צריך לזכור שמי שעשה אותם – עשה זאת באיסור, שכן יש איסור להרכיב מין בשאינו מינו. ישנן גם את הלכות הרחקות, כמה צריך להרחיק משתיל לשתיל, רבים לא יודעים כלל את ההלכות בנושא".

הרב מספר, כי בביקור אצל הגר"ח קנייבסקי שליט"א שמעודד את פעילותם בנושא, הגיע איתם חקלאי שומר תורה ומצוות שלא ידע כלל על איסור ההרכבה באבטיח. כשהגר"ח גילה לו שמדובר באיסור דאורייתא הוא היה בהלם מוחלט. במקרה אחר מספר הרב, שמע חקלאי על איסור ההרחקות בין השתילים באחד השיעורים. "כבר למחרת מקבל הרב מנדלסון שיחת טלפון בו אומר לו האיש, כי הוא על הטרקטור והוא מבקש לקבל הדרכה מה עליו לעשות. מדובר בשטח של 2000 דונם שכבר נשתל, וההלכה קובעת כי יש להרחיק 5 מטרים בין ערוגה לערוגה, חשוב על ההפסד הגדול שהסכים האיש לספוג למען המצווה".

השנה, היא שנת מעשר עני מסביר לנו הרב קרסניצקי ויש הלכות מיוחדות כמה צריך להפריש ומתי. "אנחנו רגילים להגיע לחנות לסמוך על ההכשר המהודר ולקנות בלי לחשוב, אך לחקלאים מדובר בהלכות רלוונטיות לחלוטין שגם דורשות מהם לא מעט. לשמחתנו הם מגלים רצון עז".