טל שחר: קהילה שנבנתה בעשר אצבעות

טַל שַׁחַר הוא מושב הממוקם מזרחית לגדרה וצפונית-מערבית לבית שמש, השייך למועצה אזורית מטה יהודה. היישוב הוקם בשנת 1948 על ידי עולים שברובם הגיעו מטורקיה והשאר מכורדיסטן, פרס, פולין ומרוקו על אדמותיו החקלאיות של הכפר הערבי ח'ירבת בית פאר, שתושביו עזבוהו במהלך מלחמת העצמאות [על פי ויקיפדיה].

היישוב הוקם כיישוב בעל אופי חילוני מובהק, ובמשך שנים לא היו בו כמעט דתיים: "המקום היה מעוקר לגמרי מיהדות, אפילו מזוזות בבתים לא היה", מספר הרב יצחק כהן, רב היישוב מטעם ארגון 'איילת השחר', "לא היו אנשים דתיים, מלבד יהודי אחד תימני, שהיום הוא קרוב לגיל 90, ה' יאריך ימיו ושנותיו".

הרב כהן הופיע ביישוב לפני 12 שנים, והבין כי הוא נמצא במקום בו ידרש לעבודה רבה. "בתחילה היו בבית הכנסת רק מבוגרים, וכדרכו של עולם הם מתמעטים והולכים, רק השבוע קברנו את אחד היהודים האחרונים המבוגרים שביישוב". הרב כהן הפשיל שרוולים, והחל בפעילות ומענה בכל ענייני הדת במקום.

שתים עשרה שנים חלפו וכיום ישנם לא פחות מ-40 משפחות דתיות, ועוד כמאה מסורתיות: "אין שבת שאין לנו בה מניין, לפעמים ביום חול יש קצת בעייה, אבל בשבת הציבור רק הולך וגדל", מספר הרב.

עם התפתחות הקהילה הדתית, ופעילותו הנמרצת של הרב, החלה התנגדות בקרב תושבים רבים, והם דרשו לסלק את הרב הצעיר. "האנשים לא היהו אנטי דתיים במהותם, הם נחשפו פשוט לתקשורת שונאת החרדים, וללא שמץ של ידע על היהדות ועל המגזר החרדי פיתחו איבה כלפיהם. לאחר שהם הכירו מקרוב את משפחתי ואותי, הבינו שהדברים אינם כפי שהם נמסרים להם, והמתח ירד", מספר הרב כהן.

לפני מספר חודשים הוקם בית כנסת חדש, במבנה מפואר, לו תרמו כל המתפללים והרב. בית הכנסת מכיל 120 מקומות, עזרת נשים, חדר שיעורים ומשרד. כמו כן ניתן למצא במקום ספרייה תורנית עשירה.

 

נעזרתם בפעילות של איילת השחר?

בוודאי, איילת השחר עזרה לנו בכל תקופת הפעילות שלנו במאה אחוז, מא', ועד ת'. לא היה דבר שהרב שלמה רענן לא התערב ועזר, גם אנשיו של הרב רענן, הרב אריה סירוקה והרב מרדכי רייך סייעו לנו כל העת וביקרו בשטח.

הפעילות של הרב כהן מתפרסת על פני תחומים רבים, משיעורים בבית הכנסת ובבתים של אנשים, ועד לסיוע בכל ענייני היהדות. עם השנים נוצרו תתי קהילות רבות מתושבים שחיו במקום, התחזקו ועברו ליישובים חדשים.

"הרבה יהודים שגרו כאן, חוו מסלול של 'כור היתוך', ולאחר שהם התחזקו החליטו לעבור למקום דתי יותר. הם שומרים איתי קשר עד היום, ומגיעים לשיעורים אחת לשבוע, גם כאשר הם מתגוררים במרחק רב. כך יש לנו משפחות בגן יבנה, באשדוד, ובמקומות נוספים".

השינויים שנוצרו עם השנים לא חלו באחת, אך את התוצאות המבורכות של החריש העמוק שיצר הרב כהן, רעייתו וששת ילדיו ניכרים היטיב בשטח. סביב טל אור פועלים בתי חורשת ומפעלים, בסיסיים צבאיים ובתי עסק לבירה, משקאות, מזון וקטיף. בעבר, פעלו עסקים אלו ללא כשרות כיום, כך הרב כהן, הם כשרים למהדרין, ברמה שגם אברך כולל תורני רשאי לאכול שם. "במסעדות מבקרים גם אנשים שאינם דתיים שלא בדיוק מקפידים על כשרות, אבל בעלי העסק הפנימו את האווירה התורנית יהודית, והאג'נדה הזו נכנסה לתוך החיים שלהם, אל תוך הביזנעס שלהם".

המעורבות של הרב כהן כה עמוקה, עד שכל היעדרות שלו לשבת מייצרת סדרה של שיחות טלפון אליו 'איך הוא נסע לשבת'? "זו סוג של חוצפה – אבל חיובית", אומר הרב בחיוך. באחד מלילי הסדר הוא נזכר, הוא התבקש להכריע בשאלה לא שגרתית: מה יותר חמור לאכול אוכל לא כשר, או לחלל שבת? ליל הסדר הפך לשיעור מעמיק על נושא השבת, על אוכל כשר ופגיעה בנפש האדם.

 

אפרופו ליל הסדר, איך אתם מתכוננים?

"פתחנו בסדרת שיעורים רחבה כדי לחזק את המודעות. בציבור החילוני ישנה מודעות נמוכה להלכות החג, ואיסור החמץ על כל היביטיו. אנחנו גם מארגנים מכירת חמץ שהחלה ממוצאי שבת ותימשך בשבוע הקרוב, וכך גם מקיימים הגעלת כלים. בליל הסדר, אנו מקיימים 'בית פתוח', ואנשים רבים שמבקשים אווירה רוחנית ודמות דתית מגיעים. בעבר היינו עורכים את הסדר אצל משפחות שונות, בשנים האחרונות אנו פותחים את הבית שלנו לכל המעוניין.

 

מה מניע אתכם בפעילות הגדולה הזו?

היו תקופות קשות ללא ספק, מי שמקיים פעילות כזו בשביל פרנסה, יגלה מאד שהוא הגיע למקצוע הלא נכון. אנחנו יותר מוציאים ממה שמכניסים... ברגע מסויים של משבר, כשמחשבות על יציאה נקרו בנו, הבנו שאנחנו לא מסוגלים לעשות את זה. את הקהילה הזו בנינו ב-10 אצבעות, ולא ניתן לעזוב אותה, לא ניתן להניח לה ליסוג אחורה.

 

הרב כהן בהנחת אבן הפינה לשיפוץ בית הכנסת. צילום מתוך דף הפייסבוק של בית הכנסת