המדור ההלכתי - צילום מתפללים בבית הכנסת

 
שאלה
צוות צלמים הגיע לבית כנסת כדי לצלם את יופיו ואופיו. בשעת הצילומים שהו מתפללים במקום והצלמים ביקשו לקלוט גם אותם בתוך הפריים. אלא שאחד המתפללים ניגש אליהם וביקש מהם בנימוס ובתקיפות כי לא יצלמוהו. האם רשאי האיש למנוע מהם לצלמו?
 
תשובה
שאלת צילומו של אדם בניגוד לרצונו עומדת במרכזה של מחלוקת גדולה בין הפוסקים. יש המתירים ויש האוסרים מטעמים שונים.
 
הרחבת התשובה
דעות האוסרים: בספר משנה הלכות נדרש לסוגיא זו והוא פוסק כי מי שמבקש במפורש שלא יצלמוהו הרי שחל איסור לצלמו בנגוד לרצונו. פסקו של בעל משנה הלכות מתבסס על שני נימוקים: 1] עצם הצילום הינו נידון בהלכה, ויש רבים האוסרים בכלל פעולת צילום שכן בגמ' נאסרה עשיית צורת אדם, ואף שצילום אינו תבנית אדם 'בולטת' מכל מקום יש האוסרים גם במקרה כזה, ובפרט לדעות המקובלים הרואים בצילום עבירה על ענינים 'סגוליים' [כמו רוח טומאה וכדו'] . כיוון שכך יכול ורשאי אדם לאסור על אחרים להכשילו בדבר שלדעתו אינו ראוי. 2] בצילום הכפוי יש גם מוטיב של איסור גזל. שכן הצילום שנעשה על פי רוב למטרות רווח, מונע את אותו רווח ממושא הצילום גופו, שהרי יכל הוא עצמו לצלם עצמו ולהשתכר מתמונתו הוא.

דעות המתירים: הרב יוסף חיים זוננפלד בשו"ת שלמת חיים נוקט כי אין בכך איסור. לדעתו, אין המצולם יכול לאסור דבר שאינו ברשותו על חברו. הצילום, שייך למצלם - הפעולה מתייחסת אליו, ואין למצולם כל בעלות על כך. אין הדבר שונה, לפי בעל השלמת חיים, מאדם שיצייר בעשר אצבעותיו את תמונתו של חברו שפשוט הדבר שרשאי הוא לעשות כן שהרי זכותו הבסיסית של כל איש לצייר את אשר הוא רואה, וצילום, שהוא 'ציור עדכני' יותר, אינו שונה מן הבחינה הזו.