כיצד מתגברים יחד על האתגרים בימי המערכה

• הדפסה
• דואל

פרטים

קטגוריה: בלוגבאי

פורסם בחמישי, 16 נובמבר 2023 12:00

נכתב על ידי דוד דואק

שלום חברים היקרים,

כאן דוד, מנהל בית הכנסת הוותיק שלכם כבר 15 שנה.

הימים האלו מאתגרים עבור כולנו עם תחילת המבצע הצבאי ברצועת עזה. כמנהיג קהילתי, חשתי אחריות כבדה לעשות כל שביכולתי כדי להוביל אתכם, חברי קהילתי היקרים, בחוכמה ואומץ לב בתקופה סוערת זו.

במאמר זה ברצוני לשתף אתכם בכמה מהדרכים שבהן פעלנו בבית הכנסת שלנו במהלך המערכה, והביאו אותנו יחד להצלחות מרגשות ומחזקות כקהילה.

היערכות פיזית למצב החירום

מיד עם פרוץ הקרבות ידענו שעלינו להיערך בהקדם למצב החדש והבלתי צפוי.

ראשית, וידאנו שלבית הכנסת שלנו יש מקלט מוגן תקני, מצויד היטב במים, מזון יבש, תרופות, ערכת עזרה ראשונה וסוללות. בנוסף, ערכנו עם צוות בית הכנסת תרגילי חירום לנהלי כניסה מהירה למקלט בעת אזעקה.

שנית, הכנו נהלי פעולה ברורים למקרה של אזעקה - לאן על כל אחד לרוץ, מי אחראי לוודא שכולם נכנסו, איך להגיע במהירות ובבטחה למקלט הקרוב ביותר. קיימנו תרגילים רבים עד שהנהלים והתנועה היו חלקים ומשומנים.

אני זוכר שבאחד הימים הראשונים למבצע, באמצע תפילת שחרית נשמעה אזעקה. תוך שניות ספורות כל המתפללים ירדו למקלט בצורה מסודרת ובטוחה בזכות ההיערכות המוקדמת. חשתי סיפוק גדול שאני וצוותי עמדנו במשימה להבטיח את שלומם הפיזי של חברי הקהילה שלנו.

תמיכה נפשית ורוחנית לחברים

ידענו שההיערכות הפיזית היא רק הבסיס. לא פחות חשוב היה לנו לדאוג לרווחתם הנפשית והרוחנית של חברי הקהילה בימים הקשים והמעוררי חרדה אלו.

ראשית, דאגנו לארגן קבוצות קטנות לתפילה, לימוד וחיזוק הדדי גם בתקופות שבהן בית הכנסת עצמו היה סגור מסיבות ביטחוניות. שיתפנו זה את זה בדרכים שבהן אנחנו שומרים על הביטחון ועל האופטימיות בימים אלו.

בנוסף, ערכנו תפילה מיוחדת ומרגשת להצלחת צה"ל ולהשבת החיילים החטופים. ראיתי עיניים דומעות רבות, והרגשתי כי התפילה חיזקה אותנו והעניקה לנו תקווה.

גם הפעילות היצירתית המקוונת שארגנו לילדים שנשארו בבתים סיפקה להם מסגרת תומכת ומהנה באותם ימים לא פשוטים.

אני זוכר את רותי, אמא לשלושה, שסיפרה לי בהתרגשות רבה כמה הילדים שלה נהנו מהפעילות וכבר מצפים למפגש הבא. שיתופים כאלה חיממו את הלב וחיזקו אותנו להמשיך במאמץ.

שימור הקהילתיות גם בהפסקות בין האזעקות

גם בהפסקות בין האזעקות, כשלא יכולנו להיפגש פיזית בבית הכנסת, עשינו מאמץ מיוחד לשמור על קשר מתמיד ותחושת קהילה בינינו.

בכל יום שלחנו עדכונים שוטפים בקבוצת הוואטסאפ של בית הכנסת, עם מידע רלוונטי על מצב הביטחון באזור, שעות פתיחת מקלטים, ועוד. ארגנו מפגשי זום לעדכון ותמיכה הדדית, ואפילו חגגנו ימי הולדת משותפים באופן מקוון.

בנוסף, הפעלנו רשת מתנדבים שסייעו למשפחות בודדות עם קניות מצרכים, תרופות וצרכים אחרים.

מיכל ורונן, זוג צעיר שעבר לעיר לא מכבר, סיפרו לי בהתרגשות עד כמה שמחו לקבל עזרה מהקהילה החדשה שלהם בזמן המבצע. התגובות החמות היום יומיות חיזקו אותנו להמשיך ולפעול למען שימור הקשר הקהילתי.

היערכות מראש לחזרה לשגרה

ובכל רגע פנוי בין האזעקות, חשבנו גם על היום שאחרי ותכננו מראש את החזרה לשגרת הפעילות של בית הכנסת.

ראשית, ביצענו תכנון תקציבי זהיר - קיצצנו בהוצאות שוטפות שאינן הכרחיות, ופנינו לקבלת תרומות ומענקים מיוחדים שיסייעו לנו לשוב לפעילות מלאה בהמשך.

שנית, כבר במהלך המבצע ערכנו פגישות עבודה עם צוות בית הכנסת לתכנון מחדש של הפעילות השוטפת ואיך נוכל לחזור בהדרגה לתפילות, שיעורים ואירועים בצורה בטוחה ומבוקרת.

ולבסוף, חשבנו יחד על פתרונות יצירתיים כדי לאפשר לכל חברי הקהילה לחזור ולהשתתף - החל מהוספת מקומות ישיבה באיזורים הממוגנים ועד שידורי וידאו למי שמתקשה להגיע פיזית לבית הכנסת.

סיכום

ימים מורכבים עוברים עלינו, אבל יחד הצלחנו להתגבר על כל אתגר ולהמשיך לשמור על קהילתנו החמה והתומכת. אני גאה בכם, חבריי, ובדרך שבה עמדנו איש לצד רעהו בכל מצב.

אין לי ספק שנצא מחוזקים ומלוכדים יותר מאי פעם מתקופה מאתגרת זו הודות לשותפות, לאמונה ולמסירות שהפגנו זה לזו.

יחד נמשיך לבנות ולטפח את קהילתנו היקרה!

באהבה גדולה, דוד