סיור החודש: בית הכנסת הליגמן

בית הכנסת 'הליגמן', מבתי הכנסת הוותיקים ביותר בעיר בני ברק, ממוקם בעיר בני ברק ברחוב הרב קוטלר 18. בשנים האחרונות מצוי היה בית הכנסת תחת סכסוך משפטי נוקב שיצר פולמוס וסערה גדולה ברחוב החרדי, ועל כך בהמשך.

היסטוריה מקומית

לפני כ- 80 שנים הגיעו האחים יהושע ומרדכי הליגמן לעיר בני ברק, שאז פעלה עדיין כמושבה, וקיימו משא ומתן עם ועד 'בית ונחלה' במטרה לרכוש את אחד הפרדסים כדי לבנות עליו בית כנסת לתושבים.

זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1933, נהרג האח מרדכי בתאונת דרכים, והמו"מ בין הצדדים הוקפא. האח השני, יהושע, החליט להמשיך את מורשת אחיו, רכש את חלקת המקרקעין, ייסד עליה בית כנסת שבו נהג להתפלל, ואף קבע את מקום מגוריו בסמוך לבית הכנסת.בית הכנסת נקרא על שם אחיו 'זכרון מרדכי'.

 

IMG_0259 IMG_0260 IMG_0261 IMG_0264 IMG_0265 IMG_0266

צילום: אלי קובין

 

 אנשי מפתח

 

בעמותת בית הכנסת היו חברים יהושוע הליגמן, חתנו והרב נחום מאיר קרליץ זצ"ל. בנו הגאון רבי ניסים קרליץ, הנחשב לאחד מגדולי הרבנים במגזר החרדי כיהן כמשך עשרות שנים כרב בית הכנסת.

לימים, כאשר הרב קרליץ מונה כרב שכונת רמת אהרן בבני ברק, והפך לכתובת לאלפי שאלות וספיקות פרש מרבנות בית הכנסת  ואת מקומו מילא בנו הרב אברהם ישעיהו קרליץ המכהן כרב עד ימים אלה. כסאו של הרב קרליץ – רבו הראשון של בית הכנסת שמור בבית הכנסת עד היום.

בבית הכנסת מכהן כגבאי במשך עשרות שנים יהודי השייך לזרם הדתי לאומי, לצד גבאים צעירים המשתייכים לזרם החרדי.

אוכלוסיית המתפללים

במשך עשרות שנים שימש בית הכנסת את תשובי המקום, כאשר אוכלוסיית המתפללים הורכבה בעיקר מבני הזרם הציוני דתיים. בבית הכנסת למשל נוהגים לומר 'תפילה לשלום המדינה', ו'הלל' ביום העצמאות וכן הלאה. מנהגים אלו נותרו עד היום.

עם השנים חלו שינויים משמעותיים באוכלוסיית בני ברק. רוב התושבים הצעירים המשתייכים לאוכלוסיה הדתית לאומית עברה מן האזור, ובבית הכנסת נותרו רק אנשים מבוגרים שהולכים ומתמעטים.

גבאי בית הכנסת, והמתפללים המועטים פנו לתושבים המקומיים וביקשו מהם לבא ולחזק את המקום. ואמנם בית הכנסת התמלא בצעירים השייכים לזרם החרדי-ליטאי, בעל מבנה קהילתי גדול. הצעירים ריהטו את בית הכנסת, פתחו שני מבנים נוספים ['בית שני' ו'בית שלישי'] בסמוך, וייסדו 'בית הוראה' במקום.

על פי העדויות שהגיעו לידינו, קיימת אינטראקציה טובה בין המתפללים החדשים, למתפללים הוותיקים השייכים כאמור לזרם הצוני-דתי.

 

IMG_0262 IMG_0268 IMG_0269 IMG_0271

 

פעילות

בית הכנסת הינו מקום שוקק. כך התרשמנו מביקורנו במקום, וכך עולה גם מן העדויות שהגעו לידינו. במקום מתקיים מנין שחרית אחד, ומספר מניינים של מנחה ערבית. כמו כן מוסר שם רב בית הכנסת הרב קרליץ בכל יום את שיעורו היומי לצד שיעורים נוספים. כך למשל מגיע בכל יום אברך מישיבת פוניבז' ומוסר למתפללים הוותיקים במקום שיעור יומי בספר 'עין יעקב'.

בבית הכנסת פועלים מספר כוללים ועל כן מתקיים בו מנין אחד לכל תפילה. שאר המניינים מתקיימים במבנים הסמוכים.

מבנה בית הכנסת

בית הכנסת הינו בן קומה אחת. באולם המרכזי יש כ-100 מקומות ישיבה. בסמוך אליו הוקם מבנה נוסף המכונה כאמור 'בית שני' המשמש כספרייה וכמקום לימודים ותפילה. הוא עשוי להכיל כ- 30 מתפללים.

מהמבנה הזה [בית שני] ישנם מדרגות לעבר חצר גדולה שם הוצב קראוון המכונה 'בית שלישי' המשמש גם כמקום לימוד ותפילה. בסמוך אליו יש חדר נוסף המשמש כ'בית הוראה' כלומר מקום בו יושב רב פוסק הלכה ומשיב לשאלות הפונים.

הפולמוס

דין ודברים נערך סביב הבעלות על מבנה ושטח בית הכנסת. אתרי החדשות עסקו רבות בנושא זה, ואנו נעזרנו באתר 'כיכר השבת'.

כאמור בעמותת בית הכנסת היו חברים יהושוע הליגמן, חתנו והרב נחום מאיר קרליץ זצ"ל אביו של יבלחט"א הגאון רבי ניסים קרליץ.

מכיוון שבאותם ימים לא היה עדיין רישום מסודר ב'טאבו' לא נרשם הדבר במנהל המקרקעין, אך במהלך השנים שעברו החלו ניסיונות להעביר את בית הכנסת מנכס פרטי לנכס ציבורי.

תהליך ההעברה התנהל בעצלתיים ובמהלך השנים נפטרו הרה"ג רבי נחום מאיר קרליץ זצ"ל ור' יהושוע הליגמן ז"ל, כך שבעמותה המקורית נשאר רק חתנו של יהושע הליגמן שאינו שומר תורה ומצוות.

התפנית אירעה לפני מספר שנים, עת נודע לגבאי בית הכנסת כי נכדתו של ר' יהושע הליגמן ז"ל מתעתדת למכור את הקרקע לקבלנים פרטיים. מיד נערך מושב בי"ד בראשות הדיינים הרב יהודה סילמן, הרב מנדל שפרן והרב משה שאול קליין שפסקו כי בית הכנסת שייך למתפללים, וכל הקונה את הקרקע שם את כספו על קרן הצבי.

נכדתו של הליגמן פנתה לפני תקופה לבית המשפט בטענה שרוצה לממש את בעלותה על המגרש ולבנות שם. יצויין כי עו"ד מליצר פרקליטתה של נכדתו של ר' יהושוע הליגמן טענה בשיחה מיוחדת עם "כיכר השבת" כי הם אינם מתכוונים להרוס את בית הכנסת רק רוצים לשלבו בפרויקט אשר יאושר להם במקום. לדבריה, הנכדה הינה הבעלים החוקי של בית הכנסת וזכותה לקבוע כי הוא שייך לכל המתפללים ולא רק לקהילה מסוימת שלטענתה השתלטה על המבנה.

"העובדה שנכס נועד לשמש כבית תפילה לשנים וקרוי על שמו של אדם איננה מחייבת את המסקנה כי בעליו הועיד אותו להיות הקדש בהעדר אינדיקציות גמורות בדבר הכוונה", כותב השופט כשלדבריו עולה משלל העובדות כי מקים בית הכנסת רצה שהנכס יישאר בבעלותו ובשליטתו ולא יהפוך להקדש ציבורי".

לאחרונה הופנו הצדדים לברור עניינם אצל עורך הדין יעקב נאמן.

לקריאת פסק הדין המלא.

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן